שבועיים בנורבגיה בהרכב משפחתי של 6 אנשים

חזרנו משבועיים בנורבגיה – יולי 2022. היה מקסים. משתפת בחלק מהחוויות, מקווה שיעזור לאחרים. נסענו 6 אנשים – משפחה עם ילדים בני 18, 15, 13, 11.

עשינו ביטוח דרך הפניקס שהיה שימושי מאד. היינו צריכים רופא בדרך, והשירות שלהם היה יוצא מן הכלל.

הזמנת וקבלת הקרוואן

שכרנו קרוואן מהארץ דרך מוטורהום. הקרוואן היה ידני. נדמה לי שאין אוטומטי בנורבגיה. כן היה קצת צפוף, אבל הסתדרנו. מנמל התעופה של אוסלו אספו אותנו מחברת הקרוואנים (נאלצנו לשלם סכום נוסף כי הגענו מאוחר מהמתוכנן בגלל עיכובים בטיסות – שעתיים לקונקשן בפרנקפורט לא הספיקו לנו. שמחנו ממש שנסענו רק עם מזוודות טרולי).

אחרי סרטון קצר והסבר קצר נוסף קיבלנו את הקרוואן. לא באמת הבנו חצי מהדברים, אבל למדנו תוך כדי תנועה. זה לא מסובך כמו שזה נראה.

מהלך הטיול

את הלילה הראשון העברנו בEvjua Strandpark על אגם Mjøsa. למחרת נסעו ל Lillehammer. ביקרנו במוזיאון הפתוח Maihaugen Museum. חשבתי שזאת תהיה פתיחה מעניינת לכל ההיסטוריה של נורבגיה. הילדים פחות התחברו. אבל סגרנו את הפינה של כנסיית העץ.

משם נסענו לקמפינג ב – Trollveggen camping AS שנמצא במקום מקסים ומומלץ מאד, ממש בתחתית דרך הטרולים. הנסיעה עצמה היתה ארוכה ומתישה. אם חשבתי שעוד נספיק משהו באותו יום התבדיתי.

ביום השני נסענו מרחק כמה דקות ל – Åndalsnes. עלינו ברכבל והנוף היה עוצר נשימה. טיילנו קצת וירדנו. משם המשכנו לדרך הטרולים המרהיבה, כולל העצירות המהממות. ל – Geiranger הגענו אחרי הצהריים במזג אויר חורפי. ויתרנו על שיט בפיורד וגם על טיולים כי היינו גמורים ומזג האויר היה לא סימפטי בכלל.

ביום השלישי הגשם לא הפסיק לרדת. בצער רב ויתרנו על התצפית ב – Dalsnibba. משם המשכנו ל – Lom. תכננו לנסוע דרך Gamle Strynefjellsveg אבל היינו חייבים בית מרקחת בהקדם. אז נסענו בדרך המהירה יותר, שגם היא היתה מרהיבה.

באותו לילה ישנו בבקתה ששכרנו (חשבתי שנצטרך הפסקה מהקרוואן). קראנו לו בקתת הטרולים והיא היתה קצת מפחידה. אבל זה הרגיש נחמד להיות בתוך סצינה נורווגית אמיתית, עם הדשא על הגג וכל הנגרות והכלים הנורבגים.

ביום הרביעי נסענו על כביש 55 היפיפה. הילדים פחות העריכו את הנוף. באיזשהו שלב גם נמאס להם מכל העצירות. הם כן נהנו יותר כשעצרנו במקום אחד ויצאנו לעשות מסלול בשטח. בשלב הזה גם הבנו שצריך לשנות קצת קונספט ולנסוע פחות. את אותו היום סיימנו בקמפינג Jostadel ליד קרחון Nigardsbreen. לא מהקמפינגים הכי מושקעים, אבל המיקום שלו מעולה למי שרוצה לטייל למחרת בקרחון.

את הטיול לקרחון הזמנו מהארץ, כמעט אחד הדברים היחידים שבאמת היה צריך להזמין מראש. פגשנו את המדריך ויצאנו לשיט קצר על האגם. אחריו היה צורך בצעידה לא קצרה כדי להגיע לקרחון. בסוף הצעידה מגיעים לנקודת תצפית יפה מאד על הקרחון. אנחנו הצטיידנו בדוקרנים לנעליים ועלינו על הקרחון. שמחתי ממש שלקחנו סיור פרטי, כי לא היה לי קל לעלות את ההר. המדריך הנפאלי היה מהמם, התאים את הקצב שלו למשפחה שלנו וגם דאג לצלם כל הזמן (כי הידיים שלנו היו בכפפות ותפוסות). הקרחון מרהיב והטיול מומלץ מאד.

ישנו באותו יום באזור Sogndalsfjøra ב – Kjørnes Camping ממש על הפיורד. מאד מסודר ונעים.

את היום החמישי הקדשנו ל – Aurlandsfjellet. הדרך מהממת עם אגמים קפואים ומלא שלג. הכל ממש ממש יפה. הירידה לכוון אורלנד ופלאם עוצרת נשימה ממש. את הלילה בילינו בקמפינג קטן ונידח בשם Dyrdal Gard and Camping בגודנוואגן. המקום עצמו לא מאד מטופח לעומת מקומות אחרים שהיינו בהם, אבל הנוף והשקט – מטורף. מזג האויר החורפי שוב תפס אותנו. אבל שום דבר לא מעמעם את היופי המרהיב של הפיורד הזה. בהפוגה בין הגשמים לקחנו סירת קאנו ושטנו בפיורד (המחיר בקמפינג זול בהרבה מהמחירים בפלאם).

את הבוקר השישי הקדשנו למוזיאון הויקנגים. הדיעות היו חלוקות אם זה תיירותי מדי או נחמד. אבל מכיוון שירד גשם כל הזמן, זה היה בסדר. ירינו בחיצים וזרקנו גרזנים . את ארוחת הצהריים אכלנו במסעדה שנמצאת קרוב למוזיאון ממש על הפיורד. לא זול אבל היה טעים והמיקום שווה במיוחד Gudenvagen seafood restaurant.

התכנון המקורי של הטיול היה להמשיך לכיוון ברגן, לעבור באודה ואז לחזור לאוסלו. אבל החלטנו לחתוך את הנסיעות. הילדים השתעממו מהם, לא משנה כמה יפה הנוף. והנהיגה עצמה גם היא מתישה. המון עליות וירידות בנתיבים צרים שדורשים ריכוז כל הזמן.

הילדים ממש רצו לעשות אומגה. האומגה בפלאם נראתה לי גדולה עלינו. רכבת, אופניים וכו'. אז המשכנו לכיוון Geilo. הילדים עשו את האומגה שם והיו ממש מבסוטים. נשארנו שם לילה נוסף והעיירה מאד נחמדה.

ביום האחרון היו לנו קרוב ל- 4 שעות נסיעות לאוסלו. עצרנו בדרך ב – Kistefos Museum. הילדים קצת קיטרו על עוד מוזיאון. אבל בעיני זה היה אחד השווים. אפילו השירותים שם זאת יצירת אמנות. ובכל מקרה זאת היתה עצירה נחמדה בדרך לאוסלו.

ואפרופו טיפ לנסיעות – ברוב הנסיעות, לקח לנו פי אחד וחצי ואפילו שניים יותר זמן ממה שגוגל הראה. זה לא רק העצירות, אלא בעיקר הנסיעה האיטית עם הקרוואן. גם כשבכביש היה מותר לנסוע על 80 הרבה פעמים לא עברנו את ה 50.

החזרת הקרוואן היתה מהירה. למרות שקצת פחדתי בעקבות פוסטים שקראתי, ממש לא בדקו בציציות. הכל עבר חלק והקפיצו אותנו לתחנת הרכבת, ממנה לקחנו רכבת לאוסלו.

באוסלו כבר היינו כולנו עייפים. נהנינו ממש לשהות במלון ולהתקלח כמה זמן שבא לנו (בלי הגבלת הזמן של הפארקים, למרות ש 4-5 דק' זה ממש סבבה וברוב המקומות השירותים והמקלחות ממש ברמה גבוהה). טיילנו בעיר בלי הרבה תכנון. נכנסנו למוזיאון מונק – שם היתה קומה אחת ממנה הילדים נהנו במיוחד. גם מוזיאון האשליות Paradox Museum התגלה כחמוד מאד, והחבר'ה הצעירים העבירו בו שעה מהנה מאד.

היה לי קשה ממש להיפרד מנורבגיה (שלא לדבר על טיסות ששוב היו טיסות). היתה נסיעה חוויתית וכיפית מאד. ממליצה בחום. נורבגיה כולה מהממת. אין טעם לנסות להספיק את כל הפיורדים ואת כל המפלים. בדיעבד הייתי עושה תוכנית עוד פחות שאפתנית.