טיול במזרח קנדה והמחוזות האטלנטיים – חלק א'

אנחנו זוג גימלאים בני 70+ שתיכננו מסלול עבור טיול בן חודש ימים שנערך בספטמבר-אוקטובר 2024. מועד זה נבחר בעיקר כדי להנות מצבעי השלכת המדהימים. לאכזבתנו אציין צבעי השלכת הגיעו לשיאם רק באוקטובר.

יש הרבה תוכן באינטרנט והשתדלתי להביא כאן את מבנה המסלול שלנו ונקודות והערות משלי. אני מפנה לפוסטים אחרים שעשיתי בהם שימוש לצורך בניית המסלול ובכדי לא לחזור על תוכן מועיל שכבר קיים במקומות אחרים.

מונטריאול

מתחילים בנסיעה למונטריאול (Montreal) – הנמל הישן (Vieux Port), הסמוך לעיר העתיקה ומחנים ליד הגלגל הענק, עדיף בחניון שבתמונה (קיבל יותר נקודות בגוגל) הנמל הישן הוא מאזורי הבילוי האהובים בעיר הוא גדוש במסעדות ובתי קפה ומתקיימים בו מופעי רחוב. אחריו אפשר לעלות לתצפית בפארק מון רויאל (Mont royal) שמשקיף על כל העיר. ניתן לעלות על אוטובוס מס' 11 שמגיע לפסגה ולרדת ברגל.

כדאי להסתובב בעיר העתיקה ולראות את בזיליקת נוטרדאם (Notre-Dame Basilica of Montreal) שהיא אחת מהגדולות והמרשימות בצפון אמריקה. לכנסייה חזית נאו גותית מרשימה, ופנים הכנסייה מרהיב וססגוני לא פחות, עם תקרה בצבע כחול עמוק, גילופי עץ נהדרים, עוגב מרשים וויטראז'ים יפהפיים. כרטיס כניסה עולה 15$.

לקריאה נוספת על מקומות מומלצים במונטריאול.

קוויבק סיטי

ממונטריאול המשכנו אחר הצהריים לקוויבק סיטי (Quebec city) – בירת מחוז קוויבק. מומלץ לחנות ליד בנין הפרלמנט, קרוב לקו המים (כמו בתמונה) משם אפשר לבקר בפרלמנט ולטייל בעיר בצורה עצמאית. אנחנו הגענו לפנות ערב לצלם את המצודה בקרני השמש האחרונות וחזרנו למחרת בבוקר. קוויבק סיטי נמצאת על שתי גדותיו של נהר הסיינט לורן, במקום הצר ביותר של הנהר ומכאן שמה: "מקום שהנהר נעשה צר". הסיור המאורגן כולל ביקור בעיר העתיקה, אזור המצודה והארמון, האי אורליאן, מפלי מונטמארסי והכנסיה הגדולה. הסיור מסתיים בשש בערב. שווה להסתובב בעיר העתיקה ובסיטאדל. אנחנו הסתפקנו בטיול רגלי בטיילת שליד המצודה וברובע הססגוני של העיר העתיקה הקרוי Petit-Champlain וכן באזור המצודה. אציין שאין להחמיץ את המבנה עליו מצוי ציור קיר ענק ומרשים המדמה באופן ריאלי את שער העיר העתיקה ובניניה בתלת מימד.

ליד קויבק סיטי יש פארק קטן עם מפלים – מפלי מונטמרנסי (Montmorency Falls Park), החניה למטה יקרה ומצריכה כרטיס יקר לרכבל, עדיף לנסוע לעיירה במעלה ההר לכניסה העילית לפארק לכיוון הגשר שמעל למפלים. כרטיס כניסה 7-10 דולר לאזרח ותיק ועוד 5 דולר לשעה בחניון.

בהמשך הדרך (מצפון לסנט לורנס) נמצאת סנט אן שם יש פארק בקניון סנט אן (Canyon Sainte Anne) שממש יפה ושלו ו- זוהי הליכה של בערך 45 דקות על גשרוני עץ ושבילים, הליכה קלה ונעימה והקניון מקסים. אתר על קניון סנט אן: www.canyonste-anne.qc.ca.
בשעות הערב מומלץ לבלות ברחובות הקטנים בעיר ובבתי הקפה ההומים.

עוד באזור הצרפתי – כדאי ללכת לארוחה צרפתית אמיתית ופלצנית במיוחד. אנחנו הלכנו לארוחה כזו לפני עזיבתנו את המחוז הצרפתי. המסעדה היא מסעדה קטנה בתוך בית מאד נחמד – "רסטורנט וילה רפאל". קיבלנו מרק וסלט קטן וסטייק עסיסי (פילה מניון), שהיו מסביבו בצלחת כל מיני קישוטים, לסיום הזמנו פאי לימון מעולה ועוגת מייפל (כמה קנדי).

פיורד סאגניי והגדה הדרומית של הסנט לורנס

היום יש אופציה לקצר את הטיול ולנסוע ישר לרימוסקי דרך הגדה הדרומית. אם בחרנו לטייל אז מקוויבק נוסעים על כביש 138 לכיוון צפון בסיינט סימיאון עולים על כביש 170 עד לעיירה Riviere Eternite. לאחר נסיעה קצרה מגיעים לפארק הפיורד (Fjord-du-Saguenay National Park).

כאן, מומלץ לצאת לטיפוס לקייפ טריניטי (Cape Trinite) ולפסל הענק של מריה מגדלנה. הטיפוס נמשך כשעה וחצי עם עצירות לתצפית על הנוף, מוגדר כקושי בינוני ומיועד למטיילים בעלי כושר טוב, לאורכו ישנם הסברים על תופעות הגאות והשפל וניתן גם להתרענן במימי הנחל הקרירים. הטיפוס מעייף, אומרים שמשתלם כי הנוף עוצר נשימה, אך אנחנו ויתרנו עליו. לקריאה נוספת סיכום מומלץ בלמטייל עם מידע נוסף על טאדוסאק.

יורדים באותו שביל (וסך הכל זה טיול של 3-4 שעות) ומשם ממשיכים על כביש 172 דרומה עד לסינט סימיאון ושם מחליטים  אם להמשיך לעיר טאדוסאק (Tadoussac).  או לקחת מעבורת ולחצות את הנהר לעיר Riviere-du-Loup ולפארק Parc des chutes.

המעבורת עוברת דרומה שלוש פעמים ביום: ב-9, ב-14 וב-17:30. צריך להגיע לפחות 30 דקות לפני זמן היציאה.

מטאדוסאק לגאספי

אם מחליטים להמשיך לטאדוסק (כדי לצפות בלוויתנים למשל) אז נוסעים בכיוון צפון מזרח עד לס-אסקומינס (Les Escoumins).  מכאן יוצאת מעבורת שחוצה את הנהר דרומה. רוחב הנהר באזור זה הוא 40 ק"מ ומדובר בשעה וחצי הפלגה. אנחנו שכבר ראינו לוויתנים באיסלנד, ויתרנו על טאדוסאק ולאחר ביקור בפארק פיורד סאגניי חצינו את הסנט לורנס במעבורת לעבר טרואה פיסטולס (Trois-Pistoles), הנמצאת על הגדה הדרומית של הנהר. אציין שהמעבורת בתקופה זו פועלת פעמיים ביום בלבד ולכן נאלצנו להמתין למחרת בבוקר כדי לעבור לגדה הדרומית.

עולים על כביש 132 מזרחה. לאחר פחות משעה מגיעים לפארק-דה-ביק (Park National De Bic). ניתן לצאת לטיול רגלי בפארק ועל החוף אפשר לראות מושבה של כלבי ים. המשכנו עם הרכב לרימוסקי (Rimouski) ונכנסנו לביקור ב"אוננדגה", צוללת ענקית שעד לפני עשור הייתה בשירות כוחות נאט"ו והגנה על חופי מזרח קנדה. הביקור בצוללת מרתק משום שנותן הצצה לכלי שייט תת מימי, חמקן שחייב לשמור על שקט, חייב לפלוט אשפה מבלי שתצוף, המטבח חייב לייצר אוכל לצוות ללא הפסקה וללא שיקשוק סירים, הכל כדי למנוע את גילויו ולאפשר לעשרות אנשי צוות חיים מלאים מתחת למים. בסמוך לצוללת נמצא מוזיאון-מגדלור, שגם בו ניתן לבקר למי שממש מתענין. ממשיכים על כביש 132 ועוברים את גראנד-מטיס, עד סיינט אן דה-מונטס (Ste Anne Des Monts). כביש 132 מקיף את כל חצי האי גאספז'י (Gaspesie). (קטע זה הועתק מהכתבה בלמטייל ואפשר לקרוא שם עוד)

למי שמקדיש יותר מיום לנסיעה זו, ובעיקר אם מטיילים עם ילדים, מומלץ לאחר נסיעה קצרה, לעצור לביקור במוזיאון אקספלוראמר (Exploramer) שמציג את בעלי החיים התת ימיים, באזור זה וכולל פינת "ליטוף" שמאפשרת להחזיק ביד סרטנים, כוכבי ים, צדפות, סרטן הנזיר ועוד.

בקיץ אפשר לנסוע דרומה כ-40 דקות למחצבה פתוחה של סלעים עם קריסטלים יפים שמלטשים אותם ולוקחים כמזכרת. זה נקרא: Mont Lyall agate mine (אבל זה פתוח עד 9 לספטמבר) מכאן ממשיכים מזרחה. עוצרים לביקור מהיר במגדלור העץ האדום בעיירה LA MARTRE  ומשם למונט סיינט פיירי (Mont Saint Pierre).

עם הרכב, ממשיכים לאורך החוף על כביש 132, בדרך עוברים על פני עיירות יפות. כשעה וחצי לפני שמגיעים לגאספי עוברים את Pointe-à-la-Renommée ששם נמצא מיגדלור אדום בצמוד לו מבנה מוזיאון. המיגדלור פתוח למבקרים עד 27 בספטמבר ונסגר ב-5 בערב. במוזיאון מספרים על ההיסטוריה של המיגדלור ועל הספינות שנטרפו באיזור וכן מוצגת שם פינה מוקדשת לחברת מרקוני שבנתה שם תחנת שידור לצורך ניווט ימי של ספינות (מיגדלור רדיו עם אות קריאה ייחודי במורס). צריך גם לספר שהמגדלור הזה פורק בעבר והוצב בעיר התחתית בקויבק סיטי עד שנת 1977 כקישוט ואחרי 20 שנים חזר ביוזמת התושבים למקומו המקורי.

ממשיכים כ- 15 ק"מ בכביש אל המיגדלור הכי גבוה בקנדה שנמצא ב-CAP DES ROSIERS מצלמים אותו וממשיכים לגאספי, בדרך עוברים ליד FORT PENINSULA  שזה מוצב תותחנות ימי מתחילת המאה העשרים שתפקידו היה להגן על הכניסה לנהר הסנט לורנס. המוצב הוא למעשה פארק פתוח 24/7 ניתן לבקר בבונקרים, בתעלות הקשר ובעמדות התותחים בהם נמצאים התותחים מאז. למי שמתענין באמת, כדאי שיצטייד בפנס היות והבונקרים חשוכים לגמרי. לקראת ערב מגיעים לגאספי.

בעיר GASPE ישנו מוזיאון היסטורי עם מצגות מולטי מדיה ומציאות מדומה על ההיסטוריה של האיזור כולל האינדיאנים, המתישבים הצורפתים, ההיסטוריה של הדייג וכן מוצג שם טורפדו גרמני ממלחמת העולם השניה שפיספס את המטרה ועלה לחוף בלי שהתפוצץ. בחצר המוזיאון ישנה ספינת דייג  מעץ משוחזרת מלפני מאה שנים.

מגאספי אל בונאוונט'ור

פארק פורילון (Forillon National Park of Canada). בפארק שביל טיול בן 4 ק״מ לכל כיוון ל״קצה העולם״ נקרא Lands End המגיע לקצה הצוק בו יש כמובן מגדלור פוטוגני. הפארק הוא אחת האטרקציות המרכזיות בטיול זה. אנחנו התמקדנו בשתי אטרקציות נוספות והן: הצוק המפורסם שמול העיר PERCE ואי הציפורים בונאוונטור. צוק זה מהווה מוקד ענין מרכזי PERCE והגענו ממש לפני השקיעה לצלם אותו מספר דקות לפני שהתכסה בצל.התמזל מזלנו ועוד הספקנו להכנס למשרד שמוכר כרטיסים להפלגה לאי הציפורים. על הבוקר ב-9 יצאנו להפלגה שתחילה מקיפה את הצוק משלושת עבריו (העבר הסמוך לחוף הוא רדוד ונחשף בשפל). הספינה ממשיכה לאי הציפורים ומקיפה גם אותו. זה מאפשר לצפות בעופות המקננות על הצוק התלול מצד הים ולבסוף עוגנת במעגן. מיד לאחר הירידה מהספינה יש לרכוש כרטיסים לביקור באי שהוכרז כפארק לאומי בתשלום. היות ואסור להשאר על האי בלילה, עומד פקח וסופר את הנכנסים לתחום השמורה. ישנם מספר מסלולי הליכה לצידו השני של האי ששם ממוקמת מושבת הסולות. הסולה היא ציפור ימית שצדה את טרפה בצלילה אנכית מהירה לעומק המים. מרתק מאד לצפות מקרוב (ממרחק של מטרים ספורים) בזוגות הסולות, במחוות החיזור ובהגנה על הטריטוריות שלהן. על שטח לא גדול מרוכזות עשרות אלפי סולות רעשניות והחוויה היא בלתי נשכחת. לקריאה נוספת באתר בר טרוול.

מגאספי אל מונקטון

מפורט כיום 11 בלמטייל. לאחר סיום הביקור באי הציפורים התחלנו את הדרך לכיוון מונקטון. בחרנו ללון בעיר BATHURST

קמפבלטון – Campbelton

קמפבלטון נמצאת מעבר למפרץ מיד לאחר פוינט-א-לה-קרו. במרכז העיירה החמודה טיילת על שפת הים ובה פסל ענקי של דייג התופס דג. המקום נקרא: Salmon Plaza Monument בסמוך גשר עתיק פוטוגני בשם: Pont J. C. Van Horne Bridge. בעיירה גם מגדלור פוטוגני בשם: Campbellton Range Rear Lighthouse
מספיק להקדיש לעיירה טיול בן שעה או שעתיים ביום ההגעה אליה או למחרת בבוקר לפני הנסיעה לפרסה.

ממשיכים לכיוון העיר Miramichi כאשר ליד העיר BATHURST אפשר לעצור במפלי Pabineau Falls. נוסעים ישר למונקטון.

מונקטון

את העיר חוצה נהר רחב ידיים הנקרא Petitcodiac אשר נשפך אל מפרץ פנדי הידוע בתופעת הגאות והשפל הקיצוניים שלו ומהווה אטרקציה מיוחדת לתיירים גם בעיר מונקטון.

טיידל בור–  תופעת טבע בפארק BORE שבה הנחל מתרוקן ומתמלא בעת השפל והגאות. החלק המענין זה רק בגאות וזה קורה פעמים ביממה בהפרש של 12 שעות. בלילות ירח מלא הגלים גבוהים וסוערים יותר. במרכז המידע המקומי למבקרים הממוקם ליד פארק בור במרכז העיר מונקטון מקבלים מידע על זמני ההגעה של Tidal Bore ואפשר למצוא מידע זה בגוגל. שם גם נמצאת נקודת התצפית בתוך אמפיתיאטרון. נקודות תצפית נהדרות אחרות הן על הטיילת מחוץ Chocolate River Factory in Riverview או משביל האופניים וההליכה של Gunningsville. באתר ממליצים להגיע 30 דקות לפני המועד כי לוח הזמנים הוא זמן הגעה משוער. בהתאם לגורמים טבעיים רבים, זה יכול להשתנות 15 עד 20 דקות לפני או אחרי הזמן המתוכנן. יש שעון ענק שמראה מתי הגל הבא, לפעמים זה מרשים אבל לפעמים זה גל קטן נורא. (הפארק נמצא על רחוב מיין, כבר תראו את השעון). אנחנו צפינו בגל הגאות שהגיע יחד עם שני גולשי גלים, החוויה נעימה ומומלצת.

הגבעה המגנטית Magnetic Hill

תופעת טבע מוזרה ומדליקה נוספת אותה ניתן לחוות בפארק הגבעה המגנטית Magnetic Hill Park בו חשים שקל יותר לטפס בעליה מאשר בירידה! אנחנו הגענו אחר הצהרים ונראה היה לפי השילוט שביקור במקום כרוך בתשלום. לאחר חיפוש הלוך ושוב הגענו לכביש בירידה שמסתיימת בעליה. האשליה של הירידה נוצרת עקב העליה אך למעשה גם ה"ירידה" היא עליה מאד מתונה. בקיצור לדעתנו מדובר במלכודת תיירים ובבזבוז זמן. עדיף לצפות ב-טיידל בור.

לקריאה נוספת באתר בר טרוול.

פארק מחוזי Hopewell Rocks Provincial Park

צפונית לפארק לאומי פנדי וקרוב יותר למונקטון (כ- 40 ק"מ מהעיר) נמצא פארק מחוזי מוצלח מאוד בשם Hopewell Rocks בו סלעים פוטוגניים על חוף ים בו תופעות דרמטיות של גאות ושפל. בזמן שפל ניתן לטייל בין הסלעים להם שמות כמו: הפיל ( סלע שדומה לפיל אך נפל לו החדק לפני מספר שנים) , אי טי, סלע הדוב, קשת האוהבים, סלע החותנת ועוד. כדאי לתכנן את הטיול ולהגיע בשעת השפל כדי לראות את הסלעים המיוחדים הללו. עוד טיפים בלמטייל.

על כביש 915 (כביש טבעתי שיוצא מפאנדי קואסטל דרייב) יש את צוק אנרייג (cape enrage) צוק שבגיאות הוא אי בעצם ועליו מגדלור. בחוף עצמו אפשר למצוא מאובנים. אם בכל מקרה אתם עוצרים ללילה ליד ההופוייל רוקס שווה אחרי הצהריים ואחרי הביקור ברוקס, כשהם בשפל לנסוע על הכביש הזה, מה שמגניב שבדרך אליו נוסעים על כביש שמשני צידיו רואים שאריות מים- כלומר בגיאות הכביש הזה מתחת למים.. www.capeenrage.com.  מכביש 114 יש סימון לנקודת תצפית נוספת אך הכניסה בתשלום וזו מלכודת תיירים.

כדאי לנסוע למערות סנט מרטינס  (St. Martins caves)-  מערות חוליות שנוצרו על החוף ובזמן שפל אפשר להסתובב בהן. בזמן הגאות הם מתמלאות במי הים.

יום טיול לפרובינצית הנסיך אדוארד- PEI

אפשר לקרוא כאן על האי.

נסיעה של שעה וחצי ל-Prince Edward's Island .  האי PEI ממוקם צפונית מזרחית למונקטון ומחובר ליבשה בגשר ארוך הנקרא Confederation Bridge. זהו הגשר הארוך ביותר בעולם (12.9 ק"מ) שחולף (בחורף) מעל מים קפואים. הגשר נחנך בשנת 1997 ועד אז הקשר לאי היה רק במעבורות. הגעה דרך גשר (תשלום בדרך חזרה 50$) או במעבורת (91$ כולל חזרה 75 דקות הפלגה). ניתן לעלות למעבורת בחינם על בסיס מקום פנוי ואז משלמים רק עבור המעבר חזרה בגשר. למרות זאת, עדיף בהלוך דרך הגשר ולחזור במעבורת (18:30 מעבורת אחרונה) כשההפרש זה 40 דולר. טיול באי כולל דרך החוף הצפוני beach  Cavendish  שנמצא בפארק, ביקור בגלריה+הגן המיוחד שנקרא THE DUNES, אפשר לבקר בבית הבקבוקים Bottle Houses כניסה 9$ לגמלאי. במזג אויר מעונן או סתם ככה אפשר להכנס לסיור עצמאי או מודרך ב-DEEP ROOT DISTILLERY שהם מכינים שם כל מיני ליקרים בטעמים מדליקים (פרטים באתר) ומחיר בקבוק כ-25$. ישנם גם כמה מבשלות בירה וסיידר.  האי שטוח, בחלק מהחופים יש צוקים נמוכים מאבן חול אדמדמה ובעיקר עם שדות תפו"א. האי מושך תיירים בזכות החופים היפים, המגדלורים והדיונות וגם בזכות האוכל שמייחצנים אותו הרבה בכל הבלוגים. ניתן מיד לאחר ההגעה לבקר בבית הבקבוקים ואח"כ להמשיך צפונה ל-Cavendish.

נובה סקושיה – Nova Scotia

לקריאה נוספת: https://bartravel.com/canada2/katavot/cape-breton-island.html

מקיפים את האי בכיוון השעון במטרה שהשמש תהיה בגב כשמשקיפים אל הים. המסלולים המומלצים לנו הם מסלול מס 4 שקרוב יותר לנקודת התצפית וכן מסלול סקיי ליין. מסלול הסקיי ליין גם הוא מסלול מעגלי ומי שהולך את כולו יגמא כ-9 ק"מ, אנחנו בחרנו בנקודות התצפית העיקריות במסלול כשנקודת התצפית העיקרית סוטה מעט מהמסלול כדי לקצר את כל המסלול עדיף במזלג (אחרי כ-חצי ק"מ מההתחלה), לקחת את הנתיב השמאלי, בדרך עוברים מכלאות של מוס (אייל קורא), ולא היה בהם מוסים, מגיעים לנקודת תצפית יפה אחרי כ-2.5 ק"מ וממשיכים עוד כחצי ק"מ לנקודת התצפית היפה במסלול, נקודת תצפית זו בנויה ממדרגים שונים כשהמדרג התחתון הוא המרשים והיפה מכולם, ההליכה במדרגים היא על משטח עץ וכולל 287 מדרגות מהמדרג העליון למדרג התחתון, מומלץ מאד . להגיע לנקודת תצפית זו, היא פסטוראלית, עם תצפית על כל הסביבה, שווה את המאמץ.

נמשיך לנסוע בשמורה בין התצפיות היפות, יש הרבה שולחנות במקומות החניה, ישנם שירותים בהרבה מקומות והכול מפורט במפה שמקבלים במרכז המבקרים. השמורה מסתיימת בעיירה Ingonish והנסיעה לנורת' סידני לוקחת כשעה וחצי. לפי זה יש לשקול היכן לישון. מבוסס על טיפים של מאיר בלמטייל.

למחרת בבוקר מטיילים במזרח האי קייפ ברטון. – ננצל את היום לביקור ב-לואיבורג (Fort Louisburg) – מצודה צרפתית משוחזרת. במקום ישנם שחקנים שמשחקים את חיי היום יום בתקופה (1744) ונותנים הסברים מרתקים על החיים במצודה ועל חשיבותה לצרפתים. אנחנו הצטרפנו לסיור באנגלית שכלל הדגמה של ירי ברובה מוסקט וירי בתותח שתפקידו לציין לתושבי המצודה את שעת הצהרים ב-12 בדיוק. המקום הומה בתיירים גם בספטמבר.

 אח"כ נטייל בעיר נורת' סידני, אפשר לעשות קניות ולאכול שם.

Loading

Similar Posts

כתיבת תגובה