הטראנספגרשן – עדכונים חשובים לקראת קיץ 2026
גבירותי ורבותי, ברוכים הבאים לפוסט המעודכן, המורחב והמקיף ביותר לשנת 2026 על כביש הטראנספגרשן לקראת הפתיחה המיוחלת שלו בחודש יולי. כביש ה-DN7C הוא לא סתם עוד מסלול נסיעה עוצר נשימה, אלא יצירת אמנות הנדסית שנולדה מתוך תוכנית צבאית שאפתנית והפכה למה שמכונה בצדק ״הדרך הטובה בעולם״. אנחנו נתחיל את המסע הדרמטי שלנו מדרום לצפון, אך כפי שאני תמיד מזכיר למטיילים שלי, ניתן לחלוטין לבצע את המסלול גם בכיוון ההפוך, מצפון לדרום, במידה וזה מסתדר נכון יותר עם השלד הכללי של החופשה שלכם או במסגרת תכניות הטיול המפורטות שאנחנו בונים עבורכם בתשלום.
ההרפתקה נפתחת בקורטאה דה ארג׳ש, עיירה מלכותית קסומה שמשרה שלווה מיידית עם הכיכרות הנעימות שלה ונהר הארג׳ש הזורם לצידה.
אל תפספסו עצירה בסופרמרקט או אצל הירקן המקומי בשולי הדרך, שם הריח המתוק של עגבניות השדה ופירות היער הטריים יקח אתכם מיד אחורה בזמן לטעמים של פעם.
אחרי ארוחה טובה של דגים טריים, סטייק טוב וזול או ארוחה איטלקית טובה באחת המסעדות המצוינות של העיירה וביקור במנזר המפורסם שעשוי כולו תחרת אבן מיסטית, אנחנו מתחילים לטפס בגובה.
אנחנו חולפים בקפיצה קלה על פני אזור עמק סטאן, מסלול רגלי קניוני פראי ומאתגר שמחייב היערכות מיוחדת ולכן נשאר הפעם רק כהמלצה חולפת למי שהזמן בידיו, וממשיכים בנחישות אל עבר פיתולי הענק הממתינים לנו בהמשך הרכס.
רגע לפני המנהרה החשוכה המובילה אל סכר וידרארו, הדופק שלכם יתחיל לעלות באופן טבעי.
זהו האזור הרשמי שבו הטבע הפראי פוגש את האספלט, ובאופן מסורתי כאן תוכלו להריח את יער האורנים הסמיך ולפגוש את תושביו המפורסמים ביותר, משפחות של דובים חומים המגיעים ממש אל מרכז הנתיבים כדי לחפש מזון מהעוברים ושבים.
באחד הביקורים שלנו המתין לנו שם דב עצום ממדים שהתנשף בכבדות לצד הדרך כאילו רץ מרתון רק כדי להספיק לפגוש אותנו. הצלחנו לצלם תמונות מדהימות, אך זכרו תמיד את כלל הברזל, האכלת דובים היא עבירה חמורה על החוק שגוררת קנסות כבדים ומהווה סכנת חיים אמיתית עבורכם ועבור חיות הבר.
נעלו את הדלתות, סגרו חלונות, ותיהנו מהמחזה המהפנט בבטחה מתוך הרכב מבלי לחסום את זרימת התנועה.
מיד לאחר היציאה מהמנהרה נגלה סכר וידרארו העצום, שם הנוף של המים הכחולים והעמוקים על רקע ההרים הירוקים פשוט דורש עצירה בחניון לצד הדוכנים, ואולי אפילו ירידה למעגן למרגלות מלון פוסאדה וידרארו המשובח כדי לצאת לשיט סירות רגוע שמרגיש כמעט כמו אגם קומו האותנטי.
המלון הזה הוא עוגן הלינה המועדף עלינו באזור, ויש לנו איתו שיתוף פעולה רב שנים שמאפשר לכם ליהנות מהחדרים השמורים ביותר לחברי הקבוצה שלנו.
מכאן והלאה, חוויית הנהיגה משתנה לחלוטין והופכת למבחן ריכוז ואדרנלין טהור. הטיפ החשוב ביותר שלי להתמודדות עם פניות סיכת השיער החדות והתלולות הוא שימוש נכון בבלמי המנוע, הורידו הילוך באופן ידני בירידות ובסיבובים ההדוקים כדי לא לשחוק או לחמם את הבלמים שלכם, והקפידו להסתכל רחוק קדימה אל מרכז הפנייה ולא רק אל הפגוש של הרכב שלפניכם. אל תתרגשו מנהגים מקומיים שמנסים לעקוף או להיצמד, שמרו על הקצב הנינוח שלכם והישארו מרוכזים בנתיב שלכם.
ככל שמטפסים, הנוף הופך מאלפיני ירוק וסמיך לחשוף, סלעי ודרמטי, והאוויר החם מהעמק מתחלף ברוח קרירה, חדה ונקייה ברמת חמישה כוכבים.
לפעמים, ענן עבות פתאומי יורד ומכסה את ההר בתוך שניות, מה שמחייב הדלקת פנסי ערפל והאטה מיידית של המהירות.
נקודת עצירה חובה בדרך היא מפל קפרה השוצף, שם המים הקפואים מתנפצים בעוצמה ממש לצד הכביש והרסס הקר ירענן אתכם מיד.
לצד המפל תמצאו שוק תוסס שמפיץ ריחות משכרים של גבינות מסורתיות כמו גבינת בורדוף המיושנת בקליפת עץ, נקניקים מעושנים ופירות יער מתוקים שנשנשנו בשמחה מול הנוף.
ממשיכים בטיפוס איטי בינות לנופים מרהיבים.
השיא של המסע מגיע מיד לאחר היציאה מהמנהרה הארוכה והחשוכה שבפסגת הרכס, בגובה של למעלה מאלפיים מטרים, שם נגלה אגם בלאה הקרחוני.
ההיערכות למזג האוויר כאן היא קריטית לחלוטין, גם בשיא חודש יולי, כשבעמק למטה יש שלושים מעלות, כאן הטמפרטורה צונחת לעיתים קרובות קרוב לאפס והרוחות מנשבות בעוצמה, לכן חובה להכין מראש באוטו מעילים, כובעים ובגדים חמים לכל המשפחה בשיטת ״השכבות״.
באחד הביקורים שלנו ישב ענן כבד על המים והסתיר הכל, והשותפים שלי כבר רצו לוותר ולחזור לרכב, אך הניסיון שלי לימד אותי שהעננים הללו חולפים במהירות, ואכן תוך דקות הרוח פיזרה את הערפל והאגם המהפנט נחשף במלוא הדרו לצד כתמי שלג בוהקים שנשארו מהחורף האחרון.
כאן תחנו את הרכב באחד החניונים הגדולים בתשלום סמלי במזומן, ותצאו לטייל בין דוכני המזון העמוסים בקיורטוש חם וטרי שמפיץ אדי חום מתוקים ומענגים באוויר הקפוא, קסטנייטות על האש, גריל רומני אמיתי, תירס חם ושלל מאכלים ומזכרות יחכו לכם בצידי הכביש.
למיטיבי הלכת, מאחורי הבקתה המקומית שבקצה אגם בלאה, יוצא שביל מטריף ומאתגר במידה בינונית שמטפס במשך כשעה ומביא אתכם ישירות אל אגם קפרה העליון, לתצפית פנורמית שפשוט תישאר איתכם לכל החיים כזיכרון יקר ערך.
אחרי שמיצינו את חווית האגם נחזור לרכב ונמשיך אל החלק הצפוני של הכביש שמציע את הירידה המפורסמת ביותר, זו שזכתה לחשיפה עולמית בזכות נוף הפיתולים המטורף שנראה כמו נחש אספלט ענק המשתרע בין המצוקים התלולים.
הטיפ שלי כאן הוא להתחיל את יום הנסיעה מוקדם ככל האפשר, שכן החל מהשעה 12 בבוקר בשיא העונה, ובמיוחד בסופי שבוע של חודשי הקיץ, האזור מתמלא בהמוני מטיילים והתנועה עלולה להפוך לפקק אחד ארוך ומתיש שמגביל את מקומות החניה.
במהלך הירידה מטה, חפשו את מקבץ המכוניות החונות לצד תחנת הרכבל התחתונה, שם מומלץ לחנות ולצאת להליכה חווייתית וקלילה בשביל הצדדי המוביל אל תחתית מפל בלאה העצום, חוויה רטובה ומהנה במיוחד בימי הקיץ שלטעמי היא פשוט חובה.
המסלול המרתק מסתיים ביציאה הסופית מהאזור ההררי, שם תוכלו לעצור לארוחת דגים טרייה בחוות הפורלים המפורסמת של אלבוטה,
לפני שתגיעו לככר הגדולה שתציב בפניכם את הבחירה, פנייה ימינה לעיר בראשוב האהובה על המטיילים, או שמאלה לעיר סיביו בעלת הקסם הגרמני העתיק והמיוחד.
אז מי כבר ביקר בכביש המיוחד הזה?
ספרו חוויות ושתפו תמונות שצילמתם.
אהבתם את הפוסט?.
לחצו לייק, שתפו את הפוסט ועקבו אחרי לעוד מידע מרתק על רומניה
שלכם – טל ליפשיץ.
פורסם במקור בקבוצה בוקרשט רומניה מסלולים אתרים ואטרקציות
